פסק-דין בתיק ת"א 2324-08

1.         לפניי תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו למטעיהם של התובעים בעקבות שריפה שאירעה ביום 17.7.07.

2.         להלן עובדות המקרה:

ביום 17.7.07 בשעה 13:00 ו/או בסמוך לכך, פרצה שריפה בשטחים חקלאיים הממוקמים מערבית לכביש 90. באותו היום שרר חום כבד באזור, והטמפרטורה נעה בין 35-37 מעלות בצל. האש התפשטה אל חלקו המזרחי של הכביש וכילתה עשרות דונמים, וחדרה בין היתר, אל מטעי הבננות של תובעת מס' 1 אשדות בעמק-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן "התובעת"), ואל כרמי זיתים ועצי תמר של תובע מס' 2 מר מנחם בן צבי (להלן "התובע"). כתוצאה מכך, נגרמו לתובעים נזקים והפסדים, אשר הוערכו על ידי שמאי מטעמם בסך של 781,038 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

3.         צפונית מזרחית לגדת הירדן ומזרחית למנחמיה (מושבה בעמק הירדן הממוקמת בקרבת כביש 90), קיים שדה הגנה קטודי של מקורות חברת המים הלאומית בע"מ (להלן "מקורות" או "הנתבעת"). בשדה זה קבורות גרוטאות ברזל באדמה שאליהם מוזרם זרם ישר והם יוצרים ארקה שמונעת החלדה של הצנרת. גרוטאות אלה מחלידות לאחר שנים והשדה מפסיק לתפקד. בתוך השדה מוצב עמוד עם כבלים שבעזרתו בודקים אנשי מקורות, מדי פעם, את תפקודו של השדה (להלן "עמוד הגנה קטודית").

4.         בסמוך לפני גילוי השריפה, ביצעה מקורות עבודות של הגנה קטודית בסמוך לעמוד ההגנה הקטודית. במסגרת העבודות הנ"ל, בוצעו עבודות חפירה באמצעות טרקטור/מחפרון, תחילה כדי לנקות את האדמה מהעשביה הקיימת, ובהמשך, כדי לחשוף את גופי המתכת (גרוטאות הברזל) הטמונים באדמה, ולשוב ולכסות אותם לאחר השלמת העבודה.

            בחלוף כ- 30 דקות לאחר עזיבת עובדי הנתבעת את המקום, אובחנה השריפה.

5.         לטענת התובעים, השריפה אירעה בעקבות עבודות ההגנה הקטודית שבוצעו על ידי הנתבעת כמתואר לעיל ו/או לחילופין בעקבות רשלנותם של מי מעובדי הנתבעת במקום. לתמיכת טענתם הנ"ל, הגישו התובעים חוות דעת ערוכה על ידי מומחה לחקירת שריפות מר אלי היינה (ת/1), שבה נקבע כי השריפה נגרמה כתוצאה מכשל בחומר מעשן או מסיבה כלשהי אחרת הקשורה בעבודות שבוצעו על ידי הנתבעת.

            בנוסף הגישו התובעים חוות דעת של שמאי חקלאי מטעמם מר עמרי עתריה, שלפיה נאמדו נזקיהם של שני התובעים ביחד בסך של 721,453 ש"ח (ת/5).

6.         מקורות הכחישה את הטענה כי עובדיה ביצעו עבודות באזור המדובר ביום אירוע השריפה (טענה שחזרה בה בהמשך), ולחילופין טענה כי עובדיה לא ביצעו עבודות במקרקעין שמהם יצאה האש, ולחילופי חילופין, כי לא היתה מצידם כל רשלנות שיחובו בגינה בגין התפרצות האש.

            לתמיכת טענותיה הנ"ל, הגישה מקורות חוות דעת של חוקר דליקות מר חן גרציאני רפאל (נ/1) שבה נקבע כי הדליקה לא החלה באזור השדה הקטודי שלה. בנוסף הגישה דו"ח חקירה ערוך על ידי חוקר פרטי מר שאול טולדנו (ת/14/א) שבו נקבע כי עובדיה "לא השתמשו בכל אמצעי כלשהו שיכול היה להביא לפרוץ אש במקום", וכי "לא קיימת כל ראיה ודאית היכולה לבסס חשד "מוצק" שלפיו עובדי הנתבעת גרמו לשריפה".

בנוסף הגישה הנתבעת חוות דעת של שמאי/אגרונום מטעמה מר אודי עדי, שבה הוערכו הנזקים הנטענים במטעיהם של התובעים בסכום כולל של 273,024 ש"ח (נ/8).

7.         מטעם הצדדים העידו לא פחות מ- 16 עדים שכללו בין היתר חוקרים ומומחים, כפי שיפורט בהמשך.

8.         הצדדים הופנו להליך של גישור, אך לצערי, הליך זה לא צלח, ומכאן הצורך במתן פסק דין.

9.         דיון

            אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי האחריות לאירוע השריפה רובצת לפתחה של הנתבעת, מהנימוקים שיפורטו להלן.

10.        הוכח כי עובדי הנתבעת ביצעו עבודות תחזוקה של עמוד ההגנה הקטודית ביום אירוע השריפה, וזאת בניגוד להכחשתה הראשונית של הנתבעת. העבודה בוצעה בשני שלבים. השלב הראשון החל בשעה 8:00 בבוקר עת נפגש מר אילן טובול, מפעיל מחפרון המועסק על ידי הנתבעת, עם עובדי הנתבעת בתחנת שאיבה של הנתבעת בצומת מנחמיה (להלן "תחנת השאיבה"). המדובר במחפרון בעל כף קדמית וזרוע חפירה אחורית. מתחנה זו, יצאו העובדים כדי לנקות את השטח המתחיל מעמוד ההגנה הקטודית ועד הנחל, מהצמחייה הקיימת בו. לאחר עבודה שנמשכה כשעה עד שעה וחצי שבמהלכה בוצע ניקוי שטח כאמור, חזרו כל העובדים לתחנת השאיבה לאכול ארוחת בוקר. המחפרון נשאר בשטח.

בתום הארוחה שתו העובדים קפה. הקפה הוכן בקומקום חשמלי והוגש בכוסות מזכוכית (הצדדים ייחסו לעובדה זו חשיבות כפי שיפורט בהמשך). בשעה 10:30 לערך, חזר מר טובול עם שלושה עובדים ברכב אחר לשטח, והחל בחפירת תעלה כדי לחשוף את גופי המתכת הטמונים בקרקע בעומק של עד 3.5 מטר. החפירה הופסקה בנקודה שבה מוצב עמוד ההגנה הקטודית. עובדי הנתבעת לקחו דוגמאות של פירורי מתכת מהקרקע, ולאחר מכן כיסו את התעלה שוב באדמה המקורית.

המחפרון עזב את השטח בסביבות השעה 12:15. עובדי הנתבעת התעכבו עוד חצי שעה לפני שסגרו את עמוד ההגנה הקטודית ועזבו את השטח. בחלוף כחצי שעה מאז העזיבה, אובחנה שריפה באזור.

כאן המקום לציין כי לוחות הזמנים שפורטו לעיל נסמכו אך ורק על עדויותיהם של עובדי הנתבעת, שכן הנתבעת לא הגישה את יומני העבודה שלה המתייחסים ליום אירוע השריפה.